משנה תורה מנוקד - ספר אהבה - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ד

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

הִלְכּוֹת תְּפִלִּין פֵּרֶק ד

א הֵיכָן מַנִּיחִין הַתְּפִלִּין: שֶׁלָּרֹאשׁ--מַנִּיחִין אוֹתָן עַל הַקָּדְקֹד, שְׁהוּא סוֹף הַשֵּׂעָר שֶׁכְּנֶגֶד הַפָּנִים, וְהוּא הַמָּקוֹם שֶׁמּוֹחוֹ שֶׁלַּתִּינוֹק רוֹפֵס בּוֹ; וְצָרִיךְ לְכַוַּן אוֹתָן בָּאֶמְצָע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ בֵּין הָעֵינַיִם, וְיִהְיֶה הַקֶּשֶׁר בְּגֹבַהּ הָעֹרֶף, שְׁהוּא סוֹף הַגֻּלְגֹלֶת.

ב וְשֶׁלַּיָּד--קוֹשֵׁר אוֹתָהּ עַל שְׂמֹאלוֹ עַל הַקִּבּוֹרִית, וְהוּא הַבָּשָׂר הַתָּפוּחַ שֶׁבַּמַּרְפֵּק שֶׁבֵּין פֵּרֶק הַכָּתֵף וּבֵין פֵּרֶק הַזְּרוֹעַ: שֶׁנִּמְצָא כִּשְׁהוּא מְדַבֵּק מַרְפְּקוֹ לִצְלָעָיו, תִּהְיֶה תְּפִלָּה כְּנֶגֶד לִבּוֹ; וְנִמְצָא מְקַיֵּם "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה . . . עַל-לְבָבֶךָ" (דברים ו,ו).

ג הַמַּנִּיחַ תְּפִלִּין שֶׁלַּיָּד עַל פַּס יָדוֹ, אוֹ שֶׁלָּרֹאשׁ עַל מִצְחוֹ--הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַמִּינוּת; הָעוֹשֶׂה תְּפִלָּתוֹ עֲגוּלָה כָּאֱגוֹז, אֵין בָּהּ מִצְוָה כְּלָל. אִטֵּר--מַנִּיחַ תְּפִלִּין בִּימִינוֹ, שְׁהִיא לוֹ כִּשְׂמֹאל; וְאִם הָיָה שׁוֹלֵט בִּשְׁתֵּי יָדָיו--מַנִּיחַ אוֹתָהּ בִּשְׂמֹאלוֹ, שְׁהִיא שְׂמֹאל כָּל אָדָם. וּמְקוֹם קְשִׁירַת הַתְּפִלִּין וּמְקוֹם הַנָּחָתָן, מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לְמָדוּם.

ד תְּפִלִּין שֶׁלָּרֹאשׁ, אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת שֶׁלַּיָּד, וְשֶׁלַּיָּד, אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת שֶׁלָּרֹאשׁ--מִפְּנֵי שְׁהֶן שְׁתֵּי מִצְווֹת, זוֹ לְעַצְמָהּ וְזוֹ לְעַצְמָהּ. וְכֵיצַד מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן--עַל שֶׁלָּרֹאשׁ, מְבָרֵךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין; וְעַל שֶׁלַּיָּד, מְבָרֵךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין.

ה בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהִנִּיחַ אַחַת מֵהֶן; אֲבָל אִם הִנִּיחַ שְׁתֵּיהֶן--מְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחַת, לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין, וְקוֹשֵׁר שֶׁלַּיָּד תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מַנִּיחַ שֶׁלָּרֹאשׁ. וְכִשְׁהוּא חוֹלֵץ, חוֹלֵץ שֶׁלָּרֹאשׁ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ חוֹלֵץ שֶׁלַּיָּד.

ו מִי שֶׁבֵּרַךְ לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין וְקָשַׁר תְּפִלִּין שֶׁלַּיָּד--אָסוּר לוֹ לְסַפַּר, וְאַפִלּוּ לְהָשִׁיב שָׁלוֹם לְרִבּוֹ, עַד שֶׁיַּנִּיחַ שֶׁלָּרֹאשׁ; וְאִם שָׂח, הֲרֵי זוֹ עֲבֵרָה, וְצָרִיךְ לְבָרַךְ בְּרָכָה שְׁנִיָּה עַל מִצְוַת תְּפִלִּין, וְאַחַר כָּךְ מַנִּיחַ שֶׁלָּרֹאשׁ.

ז תְּפִלִּין--כָּל זְמָן שֶׁמַּנִּיחָן, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן, אַפִלּוּ חָלַץ וְלָבַשׁ מֵאָה פְּעָמִים בַּיּוֹם. וְכָל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן קֹדֶם עֲשִׂיָּתָן; לְפִיכָּךְ צָרִיךְ לְבָרַךְ עַל הַתְּפִלִּין שֶׁלַּיָּד, אַחַר הַנָּחָה עַל הַקִּבּוֹרִית קֹדֶם קְשִׁירָה, שֶׁקְּשִׁירָתָן, זוֹ הִיא עֲשִׂיָּתָן.

ח כְּשֶׁחוֹלֵץ אָדָם תְּפִלָּיו לְהַצְנִיעָן בִּכְלִי, לֹא יַנִּיחַ שֶׁלַּיָּד מִלְּמַטָּה וְשֶׁלָּרֹאשׁ מִלְמַעְלָה, מִפְּנֵי שֶׁבְּשָׁעָה שְׁהוּא רוֹצֶה לְלָבְשָׁן, יִפְגַּע בְּשֶׁלָּרֹאשׁ תְּחִלָּה: וְנִמְצָא שֶׁמַּנִּיחָהּ וּמוֹצִיא שֶׁלַּיָּד, לְפִי שְׁאֵין לוֹבְשִׁין שֶׁלָּרֹאשׁ קֹדֶם שֶׁלַּיָּד, וְאָסוּר לוֹ לָאָדָם לְהַנִּיחַ מִצְוָה, וְלַעֲבֹר מִמֶּנָּה לְמִצְוָה אַחֶרֶת--אֵלָא מִצְוָה שֶׁתָּבוֹא לְיָדוֹ שֶׁלָּאָדָם בַּתְּחִלָּה, בָּהּ הוּא מִתְעַסֵּק. לְפִיכָּךְ צָרִיךְ לְהַנִּיחַ שֶׁלַּיָּד לְמַעְלָה, כְּדֵי שֶׁיִּפְגַּע בָּהּ תְּחִלָּה וְיִלְבֹּשׁ עַל הַסֵּדֶר.

ט כְּלִי שֶׁהֱכִינוֹ לְהַנִּיחַ בּוֹ תְּפִלִּין, וְהִנִּיחָן בּוֹ--נִתְקַדַּשׁ, וְאָסוּר לְהִשְׁתַּמַּשׁ בּוֹ בְּדִבְרֵי חֹל; הֱכִינוֹ וְלֹא הִנִּיחַ בּוֹ, אוֹ שֶׁהִנִּיחַ בּוֹ עֲרַאי וְלֹא הֱכִינוֹ--לֹא נִתְקַדַּשׁ, וַהֲרֵי הוּא חֹל כְּמוֹת שֶׁהָיָה. וְאָסוּר לִתְלוֹת אֶת הַתְּפִלִּין, בֵּין בָּרְצוּעָה בֵּין בַּתְּפִלָּה עַצְמָהּ; אֲבָל תּוֹלֶה הוּא, אֶת הַכִּיס שֶׁהַתְּפִלִּין מֻנָּחִין בּוֹ.

י זְמָן הַנָּחַת תְּפִלִּין בַּיּוֹם, לֹא בַּלַּיְלָה: שֶׁנֶּאֱמָר "מִיָּמִים, יָמִימָה" (שמות יג,י)--"חֻקָּה" (שם) זוֹ, הִיא מִצְוַת תְּפִלִּין. וְכֵן שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, אֵינָן זְמָן תְּפִלִּין, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהָיוּ לְךָ לְאוֹת" (ראה שמות יג,ט), וְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים הֶן עַצְמָן אוֹת. וּמֵאֵימָתַי זְמָן הַנָּחָתָן--מִכְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה אֶת חֲבֵרוֹ בְּרֵחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת וְיַכִּירֵהוּ, עַד שֶׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה.

יא מִי שֶׁהִנִּיחַ תְּפִלִּין קֹדֶם שֶׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה, וְחָשֵׁכָה וְהֶן עָלָיו--אַפִלּוּ הֶן עָלָיו כָּל הַלַּיְלָה, מֻתָּר; וְאֵין מוֹרִין דָּבָר זֶה בָּרַבִּים, אֵלָא מְלַמְּדִין אֶת הַכֹּל, שֶׁלֹּא יַנִּיחוּ תְּפִלִּין עֲלֵיהֶן, אֵלָא יַחְלְצוּ אוֹתָן מִשְּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה. וְכָל הַמַּנִּיחַ תְּפִלִּין לְכַתְּחִלָּה אַחַר שֶׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה--עוֹבֵר בְּלָאו, שֶׁנֶּאֱמָר "וְשָׁמַרְתָּ אֶת-הַחֻקָּה הַזֹּאת, לְמוֹעֲדָהּ" (שמות יג,י).

יב הָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ, וְשָׁקְעָה עָלָיו הַחַמָּה--מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶן עַד שְׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ, וְחוֹלֵץ. הָיָה יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ, וְקָדַשׁ עָלָיו הַיּוֹם--מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶן עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ, וְחוֹלֵץ; וְאִם יֵשׁ בַּיִת סָמוּךְ לַחוֹמָה שְׁהֶן מִשְׁתַּמְּרִין בּוֹ, מַנִּיחָן שָׁם. וְאִם לֹא חָלַץ תְּפִלָּיו מִשֶּׁשָּׁקְעָה הַחַמָּה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מָקוֹם לְשָׁמְרָן, וְנִמְצְאוּ עָלָיו, כְּדֵי לְשָׁמְרָן--מֻתָּר.

יג כָּל הַפָּטוּר מִקִּרְיַת שְׁמַע, פָּטוּר מִן הַתְּפִלִּין. קָטָן שֶׁיּוֹדֵעַ לִשְׁמֹר תְּפִלָּיו--אָבִיו לוֹקֵחַ לוֹ תְּפִלִּין, כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בַּמִּצְווֹת. חוֹלֵי מֵעַיִם, וְכָל שְׁאֵינוּ יָכוֹל לִשְׁמֹר אֶת נְקָבָיו אֵלָא בְּצַעַר--פָּטוּר מִן הַתְּפִלִּין; וְכָל הַטְּמֵאִין, כֻּלָּן חַיָּבִין בַּתְּפִלִּין כַּטְּהוֹרִין. מִצְטַעֵר, וּמִי שְׁאֵין דַּעְתּוֹ נְכוֹנָה וּמְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו--פָּטוּר מִן הַתְּפִלִּין: שֶׁהַמַּנִּיחַ תְּפִלִּין, אָסוּר לוֹ לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶן. כּוֹהֲנִים בְּשָׁעַת הָעֲבוֹדָה, וּלְוִיִּים בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמְרִין שִׁיר עַל הַדּוּכָן, וְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁעַת מַעְמָדָן בַּמִּקְדָּשׁ--פְּטוּרִין מִן הַתְּפִלָּה, וּמִן הַתְּפִלִּין.

יד חַיָּב אָדָם לְמַשְׁמַשׁ בִּתְפִלָּיו, כָּל זְמָן שְׁהֶן עָלָיו, שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶן, אַפִלּוּ רֶגַע אֶחָד--שֶׁקְּדֻשָּׁתָן גְּדוֹלָה מִקְּדֻשַּׁת הַצִּיץ: שֶׁהַצִּיץ אֵין בּוֹ אֵלָא שֵׁם אֶחָד; וְאֵלּוּ יֵשׁ בָּהֶן אֶחָד וְעֶשְׂרִים שֵׁם שֶׁלְּיוֹד הֵא בְּשֶׁלָּרֹאשׁ, וּכְמוֹתָן בְּשֶׁלַּיָּד.

טו תְּפִלִּין צְרִיכִין גּוּף נָקִי כֶּאֱלִישָׁע, שֶׁיִּזָּהֵר שֶׁלֹּא תֵצֵא מִמֶּנּוּ רוּחַ מִלְּמַטָּה, כָּל זְמָן שְׁהֶן עָלָיו. לְפִיכָּךְ אָסוּר לִישַׁן בָּהֶן, שִׁינַת קְבָע; וְלֹא שִׁינַת עֲרַאי, אֵלָא אִם הִנִּיחַ עֲלֵיהֶן סוּדָר, וְלֹא הָיְתָה עִמּוֹ אִשָּׁה--יָשֵׁן בָּהֶן שִׁינַת עֲרַאי: כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה--מַנִּיחַ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו, וְהוּא יוֹשֵׁב וְיִישַׁן.

טז הָיוּ תְּפִלָּיו כְּרוּכִין בְּיָדוֹ--מֻתָּר לִישַׁן בָּהֶן, אַפִלּוּ שִׁינַת קְבָע. וְאֵינוּ אוֹכֵל בָּהֶן, אֵלָא אֲכִילַת עֲרַאי; אֲבָל אִם נִכְנַס לִסְעוֹדַת קְבָע--חוֹלְצָן וּמַנִּיחָן עַל שֻׁלְחָנוֹ עַד שֶׁיִּטֹּל יָדָיו, וְאַחַר כָּךְ יַנִּיחֵם, וִיבָרַךְ עַל מְזוֹנוֹ, וְהוּא לָבוּשׁ בָּהֶן.

יז הָיָה לָבוּשׁ תְּפִלִּין, וְהֻצְרַךְ לְבֵית הַכִּסֵּא--לֹא יַנִּיחַ תְּפִלָּיו בַּחוֹרִים הַסְּמוּכִין לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִכָּנֵס, שֶׁמֶּא יִטְּלוּם עוֹבְרֵי דְּרָכִים. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה--אַפִלּוּ הֻצְרַךְ לְהַשְׁתִּין מַיִם, חוֹלֵץ תְּפִלָּיו בְּרֵחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת, וְגוֹלְלָן בְּבִגְדוֹ כְּמִין סֵפֶר תּוֹרָה, וְאוֹחֲזָן בִּימִינוֹ כְּנֶגֶד לִבּוֹ; וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא תֵצֵא רְצוּעָה מִתַּחַת יָדוֹ טֶפַח, וְנִכְנָס וְעוֹשֶׂה צְרָכָיו. וּכְשֶׁיֵּצֵא, מַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת מִבֵּית הַכִּסֵּא, וְלוֹבְשָׁן.

יח בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּבֵית הַכִּסֵּא הַקָּבוּעַ, שְׁאֵין נִיצוֹצוֹת נוֹתְזוֹת עָלָיו; אֲבָל בֵּית הַכִּסֵּא עֲרַאי--לֹא יִכָּנֵס בָּהֶן כִּשְׁהֶן גְּלוּלִין, אֵלָא חוֹלְצָן, וְנוֹתְנָן לַחֲבֵרוֹ לְשָׁמְרָן. וְאֵין מֵי רַגְלַיִם כָּלִין אַפִלּוּ בְּבֵית הַכִּסֵּא הַקָּבוּעַ, אֵלָא בִּישִׁיבָה; וְאִם הָיָה עָפָר תּוֹחֵחַ, אַפִלּוּ בַּעֲמִידָה. הָיָה מָקוֹם קָשֶׁה--יַעֲמֹד בִּמְקוֹם מִדְרוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנָּתְזוּ נִיצוֹצוֹת עָלָיו.

יט הָיָה לָבוּשׁ בַּתְּפִלִּין וְהֻצְרַךְ לְבֵית הַכִּסֵּא לְעֵת עֶרֶב, וְלֹא נִשְׁאָר מִן הַיּוֹם כְּדֵי לְלָבְשָׁן אַחַר שֶׁיֵּצֵא--לֹא יִכָּנֵס בָּהֶן גְּלוּלִין בְּבִגְדוֹ, וְאַפִלּוּ לְהַשְׁתִּין מַיִם בְּבֵית הַכִּסֵּא הַקָּבוּעַ. אֵלָא כֵּיצַד יַעֲשֶׂה--חוֹלְצָן וּמַנִּיחָן בְּכֶלְיָן אִם הָיָה בּוֹ טֶפַח, אוֹ בִּכְלִי שְׁאֵינוּ כֶּלְיָן אַף עַל פִּי שְׁאֵין בּוֹ טֶפַח, וְאוֹחֵז הַכְּלִי בְּיָדוֹ, וְנִכְנָס. וְכֵן אִם הֻצְרַךְ בַּלַּיְלָה--מַנִּיחָן בִּכְלִי, וְאוֹחֵז הַכְּלִי בְּיָדוֹ, וְנִכְנָס.

כ שָׁכַח וְנִכְנַס לְבֵית הַכִּסֵּא וְהוּא לָבוּשׁ תְּפִלִּין--מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶן עַד שֶׁיִּגְמֹר עַמּוּד רִאשׁוֹן, וְיוֹצֶא וְחוֹלֵץ; אַחַר כָּךְ נִכְנָס וְעוֹשֶׂה כָּל צְרָכָיו: שְׁאִם יַפְסִיק בְּעַמּוּד רִאשׁוֹן, בֵּין בִּגְדוֹלִים בֵּין בִּקְטַנִּים--יָבוֹא לִידֵי חֳלָאִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן סַכָּנָה גְּדוֹלָה.

כא שָׁכַח וְשִׁמַּשׁ מִטָּתוֹ בִּתְפִלָּיו--הֲרֵי זֶה לֹא יֶאֱחֹז לֹא בָּרְצוּעָה וְלֹא בַּקְּצִיצָה, עַד שֶׁיִּטֹּל יָדָיו; וְיִטְּלֵם, מִפְּנֵי שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת.

כב הַנִּכְנָס לַמֶּרְחֵץ--מְקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין לְבוּשִׁין, מֻתָּר לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין; וּמְקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין שָׁם מִקְצָתָן עֲרֻמִּין וּמִקְצָתָן לְבוּשִׁין, אֵינוּ חוֹלֵץ תְּפִלָּיו וְאֵינוּ מַנִּיחַ שָׁם תְּפִלִּין לְכַתְּחִלָּה; מְקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין שָׁם עֲרֻמִּין, חוֹלֵץ תְּפִלָּיו, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שְׁאֵינוּ מַנִּיחַ.

כג לֹא יְהַלַּךְ אָדָם בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ, וְאַפִלּוּ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלַּמֵּת, אוֹ שֶׁלַּקֶּבֶר; צָרִיךְ לַחְלֹץ תְּפִלָּיו, עַד שֶׁיַּרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְלֹא יִלְבֹּשׁ אָדָם תְּפִלִּין, עַד שֶׁיְּכַסֶּה עֶרְוָתוֹ וְיִלְבֹּשׁ בְּגָדָיו. הַנּוֹשֵׂא מַשּׂאוּי עַל רֹאשׁוֹ--חוֹלֵץ תְּפִלִּין שֶׁלָּרֹאשׁ, עַד שֶׁיָּסִיר הַמַּשּׂאוּי; אַפִלּוּ מִטְפַּחַת, אָסוּר לְהַנִּיחַ עַל הָרֹאשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תְּפִלִּין, אֲבָל צוֹנֵף הוּא מִצְנַפְתּוֹ, עַל תְּפִלָּיו.

כד בַּיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תְּפִלִּין, אוֹ סֵפֶר תּוֹרָה--אָסוּר לְשַׁמַּשׁ בּוֹ מִטָּתוֹ, עַד שֶׁיּוֹצִיאֵם, אוֹ יַנִּיחֵם בִּכְלִי וְיַנִּיחַ הַכְּלִי בִּכְלִי אַחֵר שְׁאֵינוּ כֶּלְיָן; אֲבָל אִם הָיָה הַכְּלִי הַשֵּׁנִי מְזֻמָּן לָהֶן, אַפִלּוּ הָיוּ עֲשָׂרָה כֵּלִים כִּכְלִי אֶחָד הֶם חֲשׁוּבִין. וְאִם הִנִּיחָן כְּלִי בְּתוֹךְ כְּלִי, מֻתָּר לוֹ לְהַנִּיחָן תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו בֵּין כַּר לְכֶסֶת שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד רֹאשׁוֹ, כְּדֵי לְשָׁמְרָן, וְאַפִלּוּ אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ בַּמִּטָּה.

כה קְדֻשַּׁת תְּפִלִּין, קְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה הִיא: שֶׁכָּל זְמָן שֶׁתְּפִלִּין עַל רֹאשׁוֹ שֶׁלָּאָדָם, וְעַל זְרוֹעוֹ--הוּא עָנָו וְיָרֵא, וְאֵינוּ נִמְשָׁךְ בִּשְׂחוֹק וּבְשִׂיחָה בְּטֵלָה, וְאֵינוּ מְהַרְהֵר בְּמַחְשָׁבוֹת רָעוֹת, אֵלָא מְפַנֶּה לִבּוֹ לְדִבְרֵי הָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק. לְפִיכָּךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִשְׁתַּדַּל לִהְיוֹתָן עָלָיו, כָּל הַיּוֹם--שֶׁמִּצְוָתָן, כָּךְ הִיא. אָמְרוּ עָלָיו עַל רָב תַּלְמִיד רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכָּל יָמָיו לֹא רָאוּהוּ שֶׁהָלַךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תּוֹרָה, אוֹ בְּלֹא צִיצִית, אוֹ בְּלֹא תְּפִלִּין.

כו אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְוָתָן לְלָבְשָׁן כָּל הַיּוֹם, בְּשָׁעַת תְּפִלָּה יָתֵר מִן הַכֹּל: אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל הַקּוֹרֶא קִרְיַת שְׁמַע בְּלֹא תְּפִלִּין, כְּאִלּוּ מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר בְּעַצְמוֹ; וְכָל שְׁאֵינוּ מַנִּיחַ תְּפִלִּין, עוֹבֵר בִּשְׁמוֹנֶה עֲשֵׂה--שֶׁהֲרֵי בְּאַרְבַּע הַפָּרָשִׁיּוֹת צִוָּה עַל תְּפִלִּין שֶׁלָּרֹאשׁ, וְעַל תְּפִלִּין שֶׁלַּיָּד. וְכָל הָרָגִיל בַּתְּפִלִּין--מַאֲרִיךְ יָמִים, שֶׁנֶּאֱמָר "אֲדֹנָי, עֲלֵיהֶם יִחְיוּ" (ישעיהו לח,טז).

משנה תורה - ספר אהבה - הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

יש לך שאלה או הערה?